שני שחקנים מגיעים לשואודאון, ולשניהם יש זוג אסים. מי מנצח? התשובה נמצאת בקיקר, הקלף הנוסף ביד שלא משתתף בזוג, אבל מכריע כשהזוגות זהים. זה מושג פשוט, אבל הוא אחראי לחלק גדול מהקופות שמתחלקות בצורה ״מפתיעה״, ולאחת הדליפות הנפוצות של מתחילים: לשחק כל אס כאילו הוא יד חזקה.
בכתבה הזאת:
הגדרה: מה זה קיקר
קיקר (Kicker) הוא קלף ביד של חמשת הקלפים הטובים ביותר שלא משתתף ביצירת היד עצמה, אבל משמש לשבירת שוויון. בטקסס הולדם כל שחקן בונה את היד הטובה ביותר מתוך שבעה קלפים, שני קלפי היד וחמשת קלפי הלוח, ולכן חמשת הקלפים שנבחרים כוללים לעיתים קרובות קיקר אחד או יותר.
דוגמה: הלוח הוא A♦ 9♣ 6♠ 4♥ 2♣. לשחקן אחד יש A♠ K♣, לשני A♣ Q♦. לשניהם זוג אסים. היד של הראשון היא A A K 9 6, של השני A A Q 9 6. הקיקר K גבוה מ-Q, ולכן הראשון מנצח.
מתי הקיקר משחק, ומתי לא
היד בפוקר היא תמיד חמישה קלפים בלבד. לכן קיקר משחק רק כשיש ״מקום״ בחמשת הקלפים. זו הנקודה שהכי מבלבלת מתחילים.
| יד | כמה קיקרים משחקים |
|---|---|
| זוג | עד 3 |
| שני זוגות | 1 |
| שלישייה (סט או טריפס) | עד 2 |
| רביעייה | 1 |
| סטרייט, פלאש, פול האוס | אין קיקר, כל חמשת הקלפים חלק מהיד |
דוגמה שבה הקיקר לא עוזר: הלוח K♠ K♦ Q♣ Q♥ J♠. לשחקן אחד יש A♣ 3♦, לשני 10♠ 9♠. היד הטובה ביותר של הראשון היא K K Q Q A, ושל השני K K Q Q J, והקיקר מהלוח. האס מנצח. אבל אם הלוח היה K K Q Q A, לשניהם אותה יד בדיוק, והקופה מתחלקת, כי הקלפים ביד כבר לא משפרים את חמשת הקלפים.
בעיית קיקר: למה A-7 הוא לא ״אס טוב״
אחת הטעויות היקרות ביותר של מתחילים היא לשחק כל יד עם אס, ובמיוחד להמשיך איתה בכוח כשעולה אס בלוח. הבעיה נקראת ״Kicker Trouble״ או ״דומיננטיות״.
כשיש לכם A-7 ועולה אס בפלופ, אתם שמחים. אבל תחשבו מי עוד ממשיך ביד: שחקנים עם A-K, A-Q, A-J, שהעלו לפני הפלופ ופגעו באותו זוג, עם קיקר טוב יותר. במצב כזה אתם ״נשלטים״ (dominated), ויש לכם רק מעט קלפים שמשפרים אתכם.
| מצב | Equity משוער של הקיקר החלש |
|---|---|
| A-7 מול A-K לפני הפלופ | כ-26% |
| K-9 מול K-Q לפני הפלופ | כ-26% |
זו גם הסיבה שבטווחי פתיחה מפוזיציה מוקדמת, ידיים כמו A-8 או K-10 לא מופיעות בכלל, בעוד ש-A-K ו-A-Q כן.
קופות מתחלקות: מתי הקיקר לא מציל
אחד המצבים המתסכלים ביותר למתחילים הוא לגלות בשואודאון שהקיקר ״הגבוה״ שלהם לא שווה כלום. זה קורה כשקלפי הלוח כבר תופסים את כל המקומות בחמשת הקלפים. כמה דוגמאות נפוצות:
- שני זוגות על הלוח עם קלף גבוה: הלוח 9 9 5 5 A. לשחקן עם K-Q ולשחקן עם J-10 יש אותה יד בדיוק, 9 9 5 5 A, והקופה מתחלקת.
- זוג ביד מול זוג על הלוח: הלוח K K 8 4 2. שחקן עם A-3 מחזיק K K A 8 4, ושחקן עם Q-J מחזיק K K Q J 8. כאן הקיקר A מנצח, כי עדיין יש מקום לשלושה קיקרים.
- שלישייה על הלוח: הלוח 7 7 7 K 2. שחקן עם A-4 מחזיק 7 7 7 A K ומנצח שחקן עם Q-J, שמחזיק 7 7 7 K Q.
הדרך הבטוחה ביותר לא לטעות היא פשוטה: תמיד לבנות בראש את חמשת הקלפים המדויקים של כל יד, ורק אז להשוות קלף מול קלף. שחקנים מנוסים עושים את זה אוטומטית, ומתחילים שמתרגלים את זה מפסיקים ״להתפלא״ בשואודאון.
איך הקיקר משפיע על החלטות ליד השולחן
- לפני הפלופ: העדיפו ידיים עם קיקר גבוה. A-K ו-A-Q נכנסים לקופות גדולות, A-5 ו-A-3 משחקים בזהירות, וחלקם רק מפוזיציה מאוחרת.
- אחרי הפלופ: כשפגעתם בזוג עליון עם קיקר חלש, שלטו בגודל הקופה. הימור קטן או בדיקה עדיפים לעיתים על מלחמה.
- בריבר: שאלו אילו ידיים יקראו להימור שלכם. אם רק ידיים עם קיקר טוב יותר קוראות, זה לא הימור ערך.
- קריאת יריבים: שחקן צמוד שמעלה מפוזיציה מוקדמת ואז מהמר חזק על לוח עם אס, מחזיק לרוב אס עם קיקר גבוה.
לסיכום
קיקר הוא קלף ביד שלא יוצר את הצירוף, אבל שובר שוויון כשלשני שחקנים אותה יד. הוא משחק רק כשיש מקום בחמשת הקלפים: עד שלושה בזוג, אחד בשני זוגות, ואף אחד בסטרייט, פלאש או פול האוס. בעיית קיקר, כמו A-7 מול A-K, היא אחת הדליפות הנפוצות של מתחילים.